כאן הסכתים המעבדה בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים

הקשבה נקייה עם חפץ

תרגיל 6 · פרק 7 בהסכת

למה התרגיל הזה?

"הקשבה נקייה" (Clean Language) היא דרך לשאול שאלות מינימליות, כמעט שקופות, שעוקבות אחר המילים והדימויים של הדובר עצמו — בלי להחדיר את ההנחות, הפרשנויות או המטאפורות של המקשיב. במקום "אז בעצם התכוונת ש...", המקשיב נשאר במילים המדויקות של הדובר ושואל מתוכן.

בתרגיל הזה החקירה נעשית דרך חפץ: בוחרים נושא, ואז חפץ שמייצג אותו, ומניחים לחפץ לפתוח שער אל מה שהדובר יודע — לעיתים אל ידיעה שלא הייתה מגיעה בשאלה ישירה. ההוראות שלפניכם מבוססות על ההקשבה הנקייה של Tamsin Hartley, מתוך ספרה The Listening Space.

הוראות

בזוג: המקשיב/ה מלווה את הדובר/ת דרך חמשת השלבים ושואל/ת את השאלות הנקיות כלשונן. הדובר/ת בוחר/ת נושא וחוקר/ת אותו דרך חפץ.

  1. בחירת נושא. בחרו מושג או נושא שברצונכם לחקור. אם הנושא מורכב, מצאו מילה או ביטוי קצר שמסכם את מה שברצונכם לחקור.
  2. קשיבוּת לנושא. עצרו וקחו דקה להתמקד בנשימה. תנו לעצמכם זמן להביא את תשומת הלב לרגע הנוכחי. בדקו אם אפשר להרגיש את הנושא במקום כלשהו בגוף.
  3. בחירת חפץ. כשתהיו מוכנים, החזירו את תשומת הלב לסביבה. הסתכלו מסביב, ושימו לב לדברים שאתם רואים. בחרו חפץ שמייצג, בדרך כלשהי, את המושג או הנושא שבחרתם.
  4. חקירת החפץ (שאלות נקיות):
    • "מה משך אותך ל[חפץ]?"
    • "האם יש משהו נוסף שמשך אותך ל[חפץ]?" — חזרו על שאלה זו עוד שלוש פעמים.
    • "מה אתה יודע עכשיו על [נושא החקירה]?"
    • "מה המשמעות של הידיעה הזו?"
  5. סיום. "האם זה זמן מתאים לסיים?"

לאחר מכן החליפו תפקידים.

זוהי גרסה מקוצרת ונגישה של ההקשבה הנקייה. לשיטה יש גם הוראות מפותחות ומורכבות יותר — ראו למשל את ספרה של Hartley ואת עבודתם של Tompkins & Lawley.

בזוג: אחד/ת בתפקיד מקשיב/ה-מלווה והשני/ה בתפקיד חוקר/ת. עברו יחד את חמשת השלבים לפי ההוראות; המלווה שואל/ת אך ורק את השאלות הנקיות, ומשתמש/ת במילים המדויקות של החוקר/ת (למשל, אם נבחר "מפתח", השאלה היא "מה משך אותך למפתח?"). אל תפרשו, אל תשלימו משפטים ואל תציעו משמעות משלכם. בסוף החליפו תפקידים.

הוראות: טקס מיני-בועה (10 דקות)

התרגיל השני שהודגם בפרק, מאת Sébastien (Seb) Dupuis מחברת Tirezio (תרגום: אבי קלוגר). המקשיב/ה מקריא/ה את השאלות כלשונן:

ליבת הבועה שאלות הרחבה בהתאמה
פתיחה (1–2 דקות)
  • "ברוך.ה הבא.ה לתרגיל ההקשבה המשותף הזה. אני כאן כדי להקשיב. על מה תרצה.י לדבר?"
    (המאזין אינו אומר אלא "מממ..." או "אהה...", במשך 60 שניות)
היכנס.י לעומק עם שאלות "סופר נקיות":
  • "ו...?"
  • "איזה סוג של...?"
  • "מה עוד?"
  • "איך זה?"
  • "כשאת.ה שומע.ת את עצמך אומר.ת את זה, מה את.ה חושב.ת עכשיו?"
חקירת שיחות (4–5 דקות)
  • "עם מי דיברת על זה?"
  • "עם מי (עוד) זה יהיה הגיוני לדבר על זה?"
  • "עם מי עוד?"
  • "מי עוד בעל עניין?"
כאשר עולה אפשרות לבני.ות שיח נוספים.ות:
  • "בסקאלה מ-0 עד 10, כמה חשוב לקיים את השיחה הזאת?"
  • "מה את.ה מצפה מהשיחה הזאת?"
  • "איך היית רוצה לגשת לשיחה הזאת?"
סיכום (2–3 דקות)
  • "מהם הצעדים הבאים שלך?"
  • "מתי יהיה הגיוני לעשות את זה?"
  • "תודה על השיתוף. עם מה את.ה יוצא.ת מתרגיל ההקשבה המשותף הזה?"

איך זה הודגם בהסכת

בפרק 7 של ההסכת הודגמו שני תרגילים של שפה נקייה, עם עדי אפרט, סטודנט לפילוסופיה, ומיכל שטורחן, עורכת בכאן תרבות. פתחנו בסיפורו של דייוויד גרוב (מדקה 1:59): הוא האזין להקלטות של גדולי המטפלים משנות החמישים — כולל קרל רוג'רס — ושם לב שגם הם מחדירים מילים ורעיונות משלהם למטופלים. מכאן שאלתו: כיצד מקשיבים נקי לגמרי?

  • הקשבה נקייה עם חפץ (מדקה 7:57) — עדי הוביל את מיכל בפרוטוקול של תמזין הרטלי, בדיוק כפי שהוא מופיע בעמוד זה. מילת הנושא שבחרה: "שעמום"; החפץ: בולי העץ שמעטרים את קירות האולפן. שימו לב לתכונת ההגנה של התרגיל (דקה 6:49): מכיוון שהחקירה נעשית במטאפורות, מיכל חקרה נושא אישי באוזני כל מאזיני ישראל — בלי לחשוף אותו. דרך "ומה עוד?" החוזר צמחו המטאפורות: עץ שעוצב ואינו יכול עוד לצמוח, המרווחים המדודים שבין הבולים, והפעולות השגרתיות "המשעממות" שבלעדיהן הקיר היה מתפרק. התובנה שלה: "יכולתי להקשיב לעצמי... למדתי מהמטאפורה איך אני רואה את העולם."
  • "למה" — השאלה התוקפנית ביותר (דקה 17:47) — עדי שיתף בפיתוי לשאול "למה", וזו הזדמנות לעיקרון: "למה" מכניסה את הדובר להתגוננות; איך, מתי, איפה, עם מי — פותחות.
  • טקס מיני-בועה (חקירת שיחות) (מדקה 23:48) — התרגיל השני, מאת עמיתי סבסטיאן דופואי — Sébastien (Seb) Dupuis — מחברת Tirezio, שפיתח אותו לאחר משבר שחיקה כמהנדס: פרוטוקול עמיתים לעבודה, שבו המקשיב אינו זקוק לשום ידע ואינו נושא באחריות לפתרון. ההוראות המלאות — למעלה בעמוד זה. מיכל הובילה את עדי בחקירה מרגשת של פחד לאבד שייכות — כולל היכולת להישאר עם "לא יודע" ועם אבל על שיחה שאולי איחרה, בלי שהמקשיבה תציל או תציע (דקה 34:36). כדבריי בפרק על האלתור בתוך הפרוטוקול: כמו במוזיקת ברוק — יש תווים, ויש מקומות מסומנים לקישוטים.
  • פרדוקס השיקוף, שוב (דקה 38:54) — מיכל שמה לב שברדיו היא רגילה לחזור על הנושא למען המאזינים, ואילו כאן דווקא המילה "זה" השאירה לעדי את הבחירה במוקד. בפרק על הראיון המקדם ראינו חזרה מדויקת שהולידה חיוך רחב; כאן ראינו שאותה חזרה עלולה לחסום חקירה — עוד המחשה לפרדוקסים של יצחקוב ובודי: ההקשבה תלוית-הקשר.
  • ולסיום (דקה 40:11) — שאלתו של קרל רוג'רס מלפני 75 שנה: האם אתם מוכנים להשתעשע בהשערה שאם רק תקשיבו, האחר ימצא את הפתרונות בעצמו? כל אדם הוא המומחה לחייו.

להאזנה לפרק 7 באתר כאן

שאלות לרפלקציה

  1. מה גילה לי החפץ שלא הייתי מגיע אליו אילו פשוט נשאלתי "ספר לי על עצמך"?
  2. עד כמה הצלחתי, כמקשיב, להישאר במילים של הדובר בלי להחליף אותן במילים שלי? מתי התפתיתי לפרש?
  3. מה קרה כשחזרתי שוב ושוב על "האם יש משהו נוסף?" — האם הצצו דברים חדשים בכל פעם?
הערהמה אומר המחקר

"השפה הנקייה" (Clean Language) פותחה על ידי דייוויד גרוב ושוכללה לכלל שיטה על ידי טומפקינס ולולי (Tompkins & Lawley, 2000). עיקרון הליבה: שאלות המקשיב נשארות "נקיות" מן ההנחות והמטאפורות שלו, וכך הן מאפשרות למטאפורות ולמשמעויות של הדובר עצמו לצוף ולהתפתח. טוזי, לולי ומיס (Tosey, Lawley & Meese, 2014) הראו, במחקר איכותני עם מנהלים, שהשפה הנקייה מחלצת מטאפורות טבעיות לעומק ומפחיתה את ה"זיהום" — הנטייה של המראיין להחדיר מטאפורות משלו אל דברי המרואיין — ובכך משפרת את האותנטיות והדיוק של הראיון. החפץ משמש כאן כעוגן חיצוני (החצנה) שמקל על החקירה. תרגול זה משלים את מערך התרגילים של Lehmann et al. (2026), נספח A.

מראי מקום

  • Tosey, P., Lawley, J., & Meese, R. (2014). Eliciting metaphor through Clean Language: An innovation in qualitative research. British Journal of Management, 25(4), 629–646. https://doi.org/10.1111/1467-8551.12042
  • Tompkins, P., & Lawley, J. (2000). Metaphors in Mind: Transformation through Symbolic Modelling. The Developing Company Press.
  • Grove, D. J., & Panzer, B. I. (1989). Resolving Traumatic Memories. Irvington.
  • Hartley, T. The Listening Space: A New Approach to Personal Discovery. https://www.thelisteningspace.co.uk
  • Lehmann, M., Kluger, A. N., Cojuharenco, I., & Itzchakov, G. (2026). Cultivating humility in business education: A listening-focused pedagogy for future leaders. Journal of Business Ethics, 204(1), 145–162. https://doi.org/10.1007/s10551-025-06099-2