שאלות מקדמות, שאלות מפריעות, וחלוקת זמן
תרגיל 5 · פרק 6 בהסכת
למה התרגיל הזה?
שאלות הן אחד הכלים החזקים ביותר שיש למאזין — אבל הן חרב פיפיות. אותה שאלה יכולה לפתוח בפני הדובר דלת רחבה, להציף סקרנות ולהזמין אותו להמשיך ולחקור את עצמו — או לחתוך את חוט המחשבה שלו, להסיט אותו לכיוון שמעניין אותנו, ולשדר לו שאיננו באמת מקשיבים. ההבדל אינו תמיד בתוכן השאלה, אלא בכוונה שמאחוריה ובעיתוי שלה.
מטרת התרגיל היא לחוש על בשרכם — ולא רק להבין בשכל — כיצד שאלה אחת מקדמת את הדובר (פתוחה, סקרנית, מולידה המשך) ושאלה אחרת חוסמת אותו (קוטעת, מסיטה, שופטת). בחלק השני של התרגיל תגלו כוח שונה לגמרי: כוחה של השתיקה, דרך מבנה הקשבה פשוט שנקרא חלוקת זמן (Time Sharing).
מהי חלוקת זמן (Time Sharing)?
חלוקת זמן היא אחד ממבני ההקשבה הפשוטים ביותר: כל אחד מבני הזוג מקשיב בשתיקה פרק זמן שווה, וכך נמנעות הפרעות וקטיעות. המבנה צמח משיטת ה־Co-counseling — ייעוץ-עמיתים הדדי שבו "הזמן מתחלק שווה בשווה, והדרישה המהותית ממי שתורו להיות בתפקיד המקשיב היא לעשות כמיטב יכולתו להקשיב... זו אינה שיחה; המטרה היא לתמוך באדם בדרך המוכוונת בעיקר על-ידו עצמו" (Weis-Rappaport & Kluger, 2024).
על פי ההוראות: פותחים בשיחה חופשית קצרה, ואז כל צד מקבל זמן קבוע שבו הוא מדבר והאחר מקשיב בלבד. המקשיב נוכח באופן מלא ומשתמש ברמזים לא-מילוליים ("אהמ", הנהון) כדי לאותת הבנה — אך אינו מדבר. הדובר רשאי לדבר או לשתוק, אך אינו שואל שאלות. בתום הזמן מחליפים תפקידים.
הוראות
בזוג: התרגיל בנוי משני חלקים.
חלק א' — שאלות (החליפו תפקידים בסוף כל סבב):
- סבב שאלות מפריעות (כ-2 דקות): הדובר מספר את הסיפור הכי מעניין שלו. המאזין שואל בכוונה שאלות חוסמות — קוטע, מסיט נושא, שואל פרטים טכניים לא רלוונטיים, או מפנה את הזרקור לעצמו. שימו לב כיצד האנרגיה דועכת והסיפור מאבד חיים.
- סבב שאלות מקדמות (כ-2 דקות): הדובר מספר דווקא את הסיפור הכי משעמם שלו. המאזין שואל שאלות פתוחות, מסקרנות ומולידות המשך ("ומה הרגשת אז?", "ספר לי עוד על זה"). שימו לב כיצד גם סיפור אפור קורם עור וגידים ומתעורר לחיים.
חלק ב' — חלוקת זמן:
- שיחה חופשית — דקה אחת. שוחחו בחופשיות על כל נושא, כדי "להתחמם".
- צד ראשון — שלוש דקות. אחד מדבר (או שותק), והשני מקשיב בלבד: נוכחות מלאה, רמזים לא-מילוליים, ללא שאלות וללא הערות.
- צד שני — שלוש דקות. מחליפים תפקידים, באותו אופן בדיוק.
לאחר מכן שוחחו (תחקיר): מתי הרגשתם מקודמים ומתי חסומים? מה קרה בתוככם כשהמאזין שתק לחלוטין?
איך זה הודגם בהסכת
חלק זה יעודכן אחרי שידור התוכנית.
שאלות לרפלקציה
- אילו שאלות שלכם נוטות לקדם את הדובר, ואילו — גם אם בכוונה טובה — בעצם קוטעות או מסיטות אותו?
- מה היה קשה יותר עבורכם: לשאול שאלות מפריעות בכוונה, או לשתוק לחלוטין בזמן חלוקת הזמן? מה זה מלמד אתכם על הרגלי ההקשבה שלכם?
- כיצד הגיב הדובר לשתיקה שלכם — האם היא יצרה אי-נוחות, או דווקא פתחה מרחב חדש?
שאלות אינן רק אמצעי לאיסוף מידע — הן מעצבות את השיחה ואת מערכת היחסים. מחקרם של Huang ועמיתיו (2017) מצא ששאילת שאלות רבות יותר, ובמיוחד שאלות המשך (follow-up) הנשענות על מה שהאדם השני זה עתה אמר, מגבירה את מידת החיבה כלפי השואל ומעודדת את האחר לחשוף יותר על עצמו. מנגד, חלוקת זמן — להקשיב בשתיקה במשך זמן שווה — היא כשלעצמה מעשה הקשבה רב-עוצמה. אך שתיקה אינה טובה לכולם: בניסוי של Weis-Rappaport & Kluger (2024) חלוקת זמן הפחיתה חרדה חברתית אצל דוברים גבוהים בנרקיסיזם, אך העלתה אותה אצל דוברים גבוהים בדיכאון, שעבורם השתיקה עלולה להתפרש כדחייה — ממצא שמסביר תוצאות סותרות בעבר. תרגיל זה הוא תרגיל מס' 8 אצל Lehmann et al. (2026), נספח A.
מראי מקום
- Huang, K., Yeomans, M., Brooks, A. W., Minson, J., & Gino, F. (2017). It doesn't hurt to ask: Question-asking increases liking. Journal of Personality and Social Psychology, 113(3), 430–452.
- Weis-Rappaport, H., & Kluger, A. N. (2024). The effects of listening with "time-sharing" on psychological safety and social anxiety: The moderating role of narcissism and depression. The Journal of Social Psychology, 164(2), 218–229. https://doi.org/10.1080/00224545.2022.2161337
- Castro, D. R., Kluger, A. N., & Itzchakov, G. (2016). Does avoidance-attachment style attenuate the benefits of being listened to? European Journal of Social Psychology, 46(6), 762–775.
- Lehmann, M., Kluger, A. N., Cojuharenco, I., & Itzchakov, G. (2026). Cultivating humility in business education: A listening-focused pedagogy for future leaders. Journal of Business Ethics, 204(1), 145–162. https://doi.org/10.1007/s10551-025-06099-2


