סיפורי היכרות

תרגיל 1 · פרק 2 בהסכת

למה התרגיל הזה?

הלב של התרגיל הוא הזמנת סיפור: במקום לשאול שאלות היכרות רגילות, מבקשים —

"ספר/י לי בבקשה סיפור מעניין על..."

הקשבה לסיפורים קלה יותר מהקשבה לכל שיח אחר (למשל, לדעות שמנוגדות לעמדותינו), ולכן זהו שער נוח להיכנס דרכו לעולם ההקשבה: המקשיב נהנה ולעיתים אף מתרגש, והמספר — שחולק סיפור הקשור לזהותו באוזני מקשיב טוב — זוכה לתיקוף ואף מרוויח בהירות לגבי זהותו שלו (Lehmann et al., 2026, נספח A).

שני כללים בלבד

על פי המקור (Lehmann et al., 2026), לתרגיל יש שני כללים בלבד:

זמן במה שווה — כל צד מקשיב מחצית מהזמן ומדבר מחצית מהזמן. אם המספר/ת סיים/ה לפני שתם הזמן, המקשיב/ה מבקש/ת סיפור נוסף.
מתרגלים את בקשת הסיפור — "ספר/י לי בבקשה סיפור מעניין על...".

שימו לב: אין שום הנחיה כיצד להקשיב — וזה מכוון.

בנק נושאים להזמנת סיפור

"ספר/י לי בבקשה סיפור מעניין על..."

א. השם שלך (הפרטי או שם המשפחה) ב. דורות קודמים במשפחה שלך ג. דמות שהערצת בגיל העשרה ד. מקרה שבו עזרת למישהו, וגם מקרה שבו עזרו לך ה. אדם או דמות (אמיתית או דמיונית) שהשפיעו השפעה משמעותית על חייך ו. התחביב שלך (או דברים שאת/ה אוהב/ת לעשות) — סיפור שקרה כשעסקת בו ז. משהו מצחיק שקרה לך ח. הפעם הראשונה שבה חשבת לעבוד במקום עבודתך הנוכחי — מה היו התקוות והשאיפות שלך? ט. האדם שמעריך אותך יותר מכולם בעבודה — מה הוא היה מספר לי עליך? י. אוכל יא. נעליים או בגדים יב. מסורת במשפחה שלך

ושתי תוספות מתוך בנק התרגילים:

תמונה שצילמת בטלפון¹ — אפשר לראות אותה? מה הרגשת כשצילמת אותה? ומה את/ה מרגיש/ה כלפיה עכשיו?
המציאו נושא משלכם.

הנושאים מודולריים: אפשר לבחור מהם, להחליף, ולהתאים לתרבות המקומית. בקורס מוקצות כשלוש דקות לכל צד, מלבד סיפור על השם (כשתי דקות) וסיפור העזרה ההדדית (כארבע דקות).

הוראות

המטלה הביתית המקורית של התרגיל, מתאימה בדיוק גם למאזיני ההסכת:

בחרו שלושה נושאים מבנק הנושאים שלמעלה.
במהלך השבוע, בקשו סיפור משלושה אנשים שונים: "ספר/י לי בבקשה סיפור מעניין על..."
זכרו את שני הכללים: זמן במה שווה, ואם הסיפור נגמר מהר — בקשו סיפור נוסף.
לאחר מכן כתבו רפלקציה קצרה: מה קרה כשביקשתם סיפור? במה השיחה הייתה שונה משיחות ההיכרות הרגילות שלכם?

איך זה הודגם בהסכת

בפרק 2 של ההסכת הדגמנו את התרגיל, ללא חזרות מוקדמות, עם הצמד הראשון של הסדרה: ד"ר אייל רכטר, ראש התוכנית למשאבי אנוש בקריה האקדמית אונו (וממחברי החשבון התיאורטי של הראיון המקדם — Rechter, Kluger & Nir, 2025; ראו פרק "ראיון מקדם"), וענת וייסלר, רכזת גיוס במחלקת משאבי אנוש בתאגיד השידור הישראלי — שניים שלא הכירו זה את זו לפני ההקלטה.

ההנחיה באולפן הייתה בדיוק כמו בעמוד זה: שני הכללים בלבד, ושלוש הזמנות סיפור מתוך בנק הנושאים —

סיפור על השם (כשתי דקות לכל צד; מדקה 13:35 בפרק) — אייל גולל את מסעו של השם "רכטר" מווינה של סבו ועד להגייתו ה"נכונה" שגילה דווקא בהולנד; ענת גילתה שדווקא היעדר סיפור על שמה הוא סיפור בפני עצמו — משאלה לייחוד שעולה בקול.
סיפור על הדורות הקודמים במשפחה (כשלוש דקות לכל צד; מדקה 18:35) — שני הסיפורים נגעו בשואה, כל אחד ממקום אחר: משפחתו של אייל מווינה — סבו סידר אשרות יציאה ליהודי אוסטריה; משפחתה של ענת מפולין, מהעיירה אושוויינצ'ים. וכאן קרה רגע שממחיש את כוח התרגיל: גם אמי הגיעה מאושוויינצ'ים (דקה 24:12). תוך רבע שעה של סיפורי היכרות התגלו חוטים מקשרים שלא היו נחשפים בשיחת היכרות רגילה.
סיפור על נעליים (כשלוש דקות לכל צד; מדקה 25:21) — כולל תרגול השאלה "ומה עוד?". סיפור "הנעלול" של אייל הפך מול עינינו ממקרה משעשע למשל על ניסיון להיות מה שאינך.

שימו לב לרפלקציות של המשתתפים בסוף הפרק (מדקה 31:38): שניהם תיארו את המאמץ להחזיק את עצמם — לוותר על הדחף להגיב, להתבדח או "להציל" — ואת הגילוי שדווקא השתיקה מוציאה עוד סיפור. ענת תיארה גם כיצד עצם הסיפור מנטרל את החשש "מה חושבים עליי עכשיו", וכיצד הרגישה טוב יותר בסוף התרגיל מאשר בתחילתו — בדיוק הרווחים שהמחקר חוזה למספרים שזוכים למקשיב טוב.

להאזנה לפרק 2 באתר כאן

מה אומר המחקר

שיתוף בסיפורים — להבדיל מדעות או תיאורים — מזמן הקשבה טובה מהרגיל (Itzchakov et al., 2016), ויוצר קרבה בין-אישית (Aron et al., 1997). המספרים, שחולקים סיפור הקשור לזהותם באוזני מקשיב טוב יחסית, חשים מתוקפים (Nemec et al., 2017) ואף עשויים לזכות בבהירות לגבי זהותם (Pasupathi, 2001; Pasupathi & Rich, 2005). התרגיל הוא תרגיל מס' 1 ברפרטואר ההוראה של קלוגר (Lehmann et al., 2026, נספח A).

מראי מקום

Aron, A., Melinat, E., Aron, E. N., Vallone, R. D., & Bator, R. J. (1997). The experimental generation of interpersonal closeness. Personality and Social Psychology Bulletin, 23(4), 363–377.
Itzchakov, G., Castro, D. R., & Kluger, A. N. (2016). If you want people to listen to you, tell a story. International Journal of Listening, 30(3), 120–133.
Nemec, P. B., Spagnolo, A. C., & Soydan, A. S. (2017). Can you hear me now? Teaching listening skills. Psychiatric Rehabilitation Journal, 40(4), 415–417.
Pasupathi, M. (2001). The social construction of the personal past and its implications for adult development. Psychological Bulletin, 127(5), 651–672.
Pasupathi, M., & Rich, B. (2005). Inattentive listening undermines self-verification in personal storytelling. Journal of Personality, 73(4), 1051–1085.
Lehmann, M., Kluger, A. N., Cojuharenco, I., & Itzchakov, G. (2026). Cultivating humility in business education: A listening-focused pedagogy for future leaders. Journal of Business Ethics, 204(1), 145–162. https://doi.org/10.1007/s10551-025-06099-2

תודות לסימה מקורי שלימדה אותי את התרגיל הזה.↩︎