ראיון מקדם באמצעות תחביב
תרגיל 2 · פרק 3 בהסכת
למה התרגיל הזה?
התרגיל ממזג בין הראיון המקדם (Kluger & Nir, 2010) לבין פרשנות חיובית מתוך הגישה הנרטיבית (כפי שהודגמה ע״י ד״ר שפרה וולגלרנטר): כשמבקשים מאדם לדבר ישירות על עצמו, הוא נדרך — ערכים וחוזקות נשמרים מאחורי חומת הגנה. אבל כשמזמינים אותו לדבר על תחביב שהוא אוהב, ובמיוחד כשהופכים את התחביב לדמות בעלת שם ומדברים אִתה, החומה יורדת: זוהי טכניקת ההחצנה מהתרפיה הנרטיבית — הפרדת האדם מן הכישור — שמפחיתה הגנתיות ומאפשרת לחוזקות ולערכים להיחשף דרך דלת אחורית, נטולת שיפוט.
הוראות
זהו הנוסח שאבי מלמד. בדוגמה כאן התחביב הוא נגינה בפסנתר, הדמות נקראת "קלידי", והמרואיין הוא "אבי" — החליפו בשמות שלכם:
- מהו התחביב שלך (או פעילות שאתה אוהב)?
- אם התחביב שלך היה בן אדם — איך היו קוראים לו? (למשל "קלידי" לפסנתר.)
- עכשיו אני רוצה לדבר עם "קלידי":
- "קלידי", האם תוכל לספר לי על "אבי"?
- מתי אתה ו"אבי" נפגשים?
- איך "אבי" מרגיש כשהוא נפגש איתך?
- מה היחסים ביניכם לאחרונה?
- מה עוד אתה יכול לספר לי על "אבי"?
- חזרה אל האדם: "אבי", איזה אדם אמיתי יכול לספר על הקשרים שלך עם "קלידי"? מה האדם הזה יספר לי?
- חילוץ הערכים: מה כל הדברים שלמדנו עליך ועל התחביב מעידים על הערכים שלך, על הדברים שבאמת חשובים לך בחיים?
- השאלה המקדמת: חשוב על המיטב שבך שבא לידי ביטוי ביחסיך עם "קלידי". כיצד תוכל להשתמש בזה בתחום אחר בחייך?
בזוג: התחלקו לתפקיד מראיין/ת ומרואיין/ת, ועברו יחד את כל ההוראות — משלב 1 ועד השאלה המקדמת. הקפידו לדבר אל הדמות בשלב 3, בשמה, כאילו היא יושבת בחדר. לאחר מכן החליפו תפקידים. בלי עצות, בלי "גם אני".
איך זה הודגם בהסכת
בפרק 3 של ההסכת הדגמנו את התרגיל עם זוהר ברטל, עורכת סושיאל בכאן גימל (חטיבת הרדיו של תאגיד השידור הישראלי), ויעל לב, תלמידת מחקר בהתמחות בהתנהגות ארגונית בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. שתיהן ראו את הפרוטוקול בן ששת השלבים בפעם הראשונה באולפן — וההדגמה עבדה בכל זאת: כפי שנאמר בפרק, אין צורך במיומנות מוקדמת; סדרת השאלות עצמה מזמינה להתמסר לאחר.
- רקע: ממשוב לרעיון מקדם (מדקה 1:38) — מדוע משוב מזיק לעיתים (סיפור הסוציומטריה בצה"ל, דקה 3:23), וכיצד הרעיון המקדם מסיט את הכל אל המדבר: המטרות שלו, האמצעים שלו. הפרוטוקול מוצג מדקה 8:02.
- סבב ראשון (מדקה 12:57) — יעל ראיינה את זוהר. התחביב: משחק המחשב "סימס" מילדותה, שקיבל את השם "שימי". מרגע ההחצנה דיברה זוהר בשם שימי — וכך עלו, בלי שאלה ישירה אחת, הדמיון ובניית הסיפורים, הערך של חיבור בין אנשים (שמלה שעיצבה ילדה ממקסיקו), ואפילו הקשר לעבודתה היום: להפוך רדיו חד-כיווני לדו-כיווני. בשאלה המקדמת זיהתה זוהר סקרנות וראיית התמונה הגדולה — והדגימה אותן בו-במקום בסיפור "המזוזה בחלל".
- סבב שני (מדקה 23:48) — זוהר ראיינה את יעל. התחביב: נגינה בגיטרה, שקיבלה את השם "גיטי". דרך גיטי תיארה יעל את טקס ההתיישבות, את הבועה שנוצרת בנגינה — וגם געגוע: "לאחרונה אנחנו לא נפגשות הרבה". הערכים שעלו: חיבור והקשבה לעצמה, התמדה, ותקווה — היכולת להאמין בשינוי ולתת הזדמנות שנייה.
- רפלקציות (מדקה 33:26) — זוהר: "מוזר, ראשוני, ודורש להוריד מלא חומות הגנה... לא חשבתי שאפשר לגלות דברים משמעותיים על עצמי בעזרת סימס". יעל: "יצרנו פה בועה שמזכירה לי את הנגינה — חוויה של התעלות... לבד לא הייתי יכולה ליצור את הדבר הזה". וגיל, שהודתה ששכחה לחלוטין את האולפן.
שימו לב לשתי הערות של אבי בפרק: המרואיינות סטו פה ושם מהפרוטוקול — וזה בסדר גמור; ומה שמסמן את רגעי הגילוי אינו התוכן בלבד אלא המוזיקה של הדיבור — הקצב יורד, ונכנסים למקום שקט (דקה 37:16).
שאלות לרפלקציה
- מה היה קל יותר לומר דרך התחביב מאשר ישירות על עצמכם?
- אילו ערכים צפו ועלו דרך הדמות — ערכים שלא הייתם מנסחים בשאלה ישירה?
- מהו אותו "מיטב שבך" שזיהיתם, ובאיזה תחום נוסף בחייכם הוא יכול לשרת אתכם?
התרגיל משלב את הראיון המקדם (Kluger & Nir, 2010), שמזמין את האדם לזהות את התנאים למצוינות ואת חוזקותיו, עם פרשנות חיובית של הגישה הנרטיבית (בעקבות ד״ר שפרה וולגלרנטר): מתן שם לתחביב והפיכתו לדמות הם החצנה (externalizing) מתוך התרפיה הנרטיבית (Carr, 1998) — הפרדת האדם מן הכישור, שמפחיתה הגנתיות ומולידה דיאלוג פנימי. כך נחשפות חוזקות וערכים, והשאלה המקדמת מזמינה ליישם את "המיטב שבך" בתחומי חיים נוספים. זהו תרגיל מס' 4 ברפרטואר ההוראה של קלוגר (Lehmann et al., 2026, נספח A).
מראי מקום
- Kluger, A. N., & Nir, D. (2010). The feedforward interview. Human Resource Management Review, 20(3), 235–246.
- Carr, A. (1998). Michael White's narrative therapy. Contemporary Family Therapy, 20(4), 485–503.
- Bouskila-Yam, O., & Kluger, A. N. (2011). Strength-based performance appraisal and goal setting. Human Resource Management Review, 21(2), 137–147.
- Lehmann, M., Kluger, A. N., Cojuharenco, I., & Itzchakov, G. (2026). Cultivating humility in business education: A listening-focused pedagogy for future leaders. Journal of Business Ethics, 204(1), 145–162. https://doi.org/10.1007/s10551-025-06099-2