כאן הסכתים המעבדה בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים

ראיון מקדם

תרגיל 4 · פרק 5 בהסכת

למה התרגיל הזה?

הראיון המקדם (Feedforward Interview) הוא ראיון מכוון-עתיד שפותח על ידי פרופ׳ אבי קלוגר וד״ר דינה ניר ונחקר לראשונה על ידי ד״ר אייל רכטר: במקום להתמקד בכשלים ובפערים, מבקשים מהאדם סיפור קונקרטי על רגע שבו היה במיטבו — מלא חיים והתלהבות — וממנו מחלצים בשיטתיות את התנאים שאפשרו את הרגע הזה. התנאים האלה הם מעין צופן פנימי לשגשוג: משזיהינו אותם, אפשר לשאול עד כמה החיים הנוכחיים מתנהלים לאורם (Kluger & Nir, 2010; Rechter, Kluger & Nir, 2025). כדי להימנע מהטון המאיים של המילה ראיון, אפשר גם לכנות את התהליך שלהלן שיחה מקדמת, כפי שהציעו Christina Nerstad ו Katrine Adair מבית הספר למנהל עסקים BI באוסלו.

טעימה ראשונה מהכלי — בגרסה בסיסית ובתוספת שיקוף — הופיעה בפרק 4 של ההסכת ובפרק הקודם בחוברת, ראיון מקדם ושיקוף; כאן הנוסח המלא, כפי שהודגם בפרק 5.

הוראות: חמישה שלבים

זהו הנוסח שאבי מלמד (והשאלות חשובות — נסו לדבוק בהן):

  1. פתיח. "אני משער/ת שבעבודתך יש גם חוויות שליליות וגם חיוביות. היום, אם אפשר, אני רוצה לשמוע על חוויה חיובית. אפשר?"
  2. סיפור של שגשוג. "ספר/י לי בבקשה סיפור על מקרה בעבודה שבו היית במיטבך והתמלאת שמחה והתלהבות מעצם מה שעשית — עוד לפני שידעת את התוצאות." ודאו שאתם שומעים סיפור על אירוע ספציפי, לא הכללה ("אני במיטבי כש..."). אם צריך: "תוכל/י לתת לי דוגמה לאירוע מסוים?"
  3. רגע השיא. "מה היה רגע השיא בסיפור? מה חשבת אז? כיצד הרגשת אז — כולל בגוף? האם היית רוצה לחוות את הרגשות האלה שוב?" אם התשובה אינה "כן" ברור — בקשו סיפור אחר (חזרה לשלב 2).
  4. התנאים המאפשרים. "מה היו התנאים — בך, בזולתך, בארגון, במיקום או בתזמון — שאפשרו לסיפור להתרחש?" שקפו את התנאים (אפשר לרשום אותם), והרחיבו: "ויש עוד משהו?" ודאו שעולים גם תנאים פנימיים וגם חיצוניים — אפשר לשאול "מה אתה תרמת להצלחה הזו?" או "היה מישהו או משהו שעזר?"
  5. השאלה המקדמת. "התנאים שגילינו הם אולי הצופן הפנימי שלך לשגשוג ולביצוע מיטבי. באיזו מידה התנאים האלה נוכחים בהרגלים שלך, בנסיבות הנוכחיות ובתוכניות שלך לעתיד הקרוב?" אם חסרים תנאים: "מה תוכל/י לעשות כדי לשחזר אותם?" אפשר להיעזר בדימוי המגדלור: הצופן הפנימי הוא מגדלור המהבהב בחושך ומסמן את הנמל הבטוח — באיזו מידה אתם מנווטים לעברו, או ממנו והלאה?

בזוג (כ-15 דקות לכל צד): התחלקו לתפקיד מראיין/ת ומרואיין/ת, ועברו יחד את שלבים 1–4 לפי ההוראות. כלל זמן הבמה השווה חל גם כאן: אם הראיון הסתיים מוקדם, בקשו סיפור נוסף. לאחר מכן החליפו תפקידים.

את השאלה המקדמת (שלב 5) אפשר לשקול ביחידות, כל אחד לעצמו, בתום שני הראיונות — כך נעשה בקורס, ואפשר גם לשאול אחד את השני — זה יוסיף זמן לראיון.

המראיין/ת מקשיב/ה, משקפ/ת ושואל/ת לפי ההוראות — בלי לייעץ ובלי לתקן.

איך זה הודגם בהסכת

בפרק 5 חזרנו אל הראיון המקדם — הפעם, כדברי גיל, "ממש בצורה מסודרת", לפי הפרוטוקול — עם שני אנשי רדיו מנוסים: ענת שרון-בלייס, עורכת ומגישה ("סיפור אהבה", "כאן דוקו"), ועומר בן רובי, שדרן רדיו. שניהם קיבלו את הפרוטוקול על מסך, ללא הדגמה מוקדמת. (היכרות ראשונה עם הכלי, בגרסה בסיסית ובתוספת שיקוף, נעשתה בפרק 4 — ראו הפרק הקודם, ראיון מקדם ושיקוף.)

  • למה הכלי עובד — סגירת דרכי המילוט (מדקה 6:14) — מול משוב יש לנו ארבע דרכים להתמודד עם פער בין רצוי למצוי: להשתפר; להוריד את הרף ("The Gentleman's C"); להטיל ספק במידע או בנותנו ("המורה נגדי"); או לברוח מהשדה. בראיון המקדם הרצוי והמצוי עולים מתוך המרואיין עצמו — ובמשוב שנתת לעצמך אי אפשר להטיל ספק. נותרות שתי דרכים בלבד: לפעול, או לברוח.
  • סבב ראשון (מדקה 13:59) — ענת ראיינה את עומר. מסיפור כללי על 20 שנות "ארון השירים היהודי" חילצה ההנחיה רגע ספציפי אחד: המאזין שנשאר עם ילדיו באוטו ביום שישי בבוקר כדי לא לפספס את התוכנית. רגע השיא ("זה התכלית... הלשם-מה"), הגוף ("אצלי הכל הולך ללב"), והתנאים: לצאת מתפקיד ניהול בעקבות הקשבה ללב — תרתי משמע — להישאר "בן אדם" בתוך הקאוס, קשרים של אמון, וההבנה ש"כשאתה מתחבר לעצמך, יש קהל גדול שמתחבר גם לעצמו". בסוף — דימוי המגדלור (דקה 30:24).
  • סבב שני (מדקה 31:28) — עומר ראיין את ענת. הסיפור: הריאיון עם דוד גרוסמן על "אישה בורחת מבשורה" — הספר שיצא כשנולד בנה יחידה, ושאותו קראה כשהתינוק עליה. רגע השיא התברר בזכות המבנה: לא המפגש עצמו, אלא הרגע שבו סיפרה לגרוסמן כיצד קראה את ספרו. השיקוף של עומר היה מדויק — "על פניה נסוך חיוך מאוזן לאוזן; כך נראה מספר שרואה שסיפורו עבר" (דקה 36:37). התנאים: סקרנות, חריצות, הכנה, "מאוהבות" — והחריג המלמד: "יצאתי מהרגלַי וסיפרתי על עצמי."
  • וידוי של מנהל (מדקה 47:14) — עומר: מילוי חוות דעת ממוספרות בשיטת פעמון ל-120 עובדים היה "קש ששבר את גב הגמל" בתפקידו כמנהל רשת ב'. "אם היו אומרים לי: תעשה איתם רק שיחות אישיות, ותשאל אותם מה רגע השיא בעבודה שלהם — יכול להיות שעד היום הייתי מנהל."
  • ורגע לפני (מדקה 1:49) — פתחנו בהערה על אולפן הזכוכית: במחקר עם פרופ' גיא יצחקוב מצאנו שדי בהסחה חזותית קטנה — מסך מהבהב בלי שום תוכן — כדי לפגוע בהקשבה, להעלות חרדה אצל הדובר, ולהקצין עמדות.

שימו לב לשתי נקודות: המילים שבפרוטוקול נבחרו בקפידה — אין צורך להוסיף עליהן, וקשה מפתיע להיצמד אליהן גם למקשיבים מקצועיים (דקה 31:31); וכפי שנאמר בפרק — את הפרוטוקול אפשר למצוא גם בערך "ריאיון מקדם" בוויקיפדיה העברית (דקה 43:08). גיל קישרה את החוויה לתיאוריית ה-U של אוטו שרמר (MIT) — ה"ריקון" שמאפשר למה שחשוב באמת לעלות במפגש (דקה 44:08).

להאזנה לפרק 5 באתר כאן

שאלות לרפלקציה

  1. אילו חוזקות שלי צפו ועלו מתוך הסיפור — חוזקות שאולי לא שמתי לב אליהן קודם?
  2. אילו תנאים חוזרים בכמה מן הרגעים שבהם אני במיטבי, ועד כמה הם בשליטתי?
  3. מול המגדלור: באיזו מידה ההרגלים והתוכניות הנוכחיים שלי מקרבים אותי אל התנאים האלה — או מרחיקים אותי מהם?
הערהמה אומר המחקר

על פי הניתוח התיאורטי של רכטר, קלוגר וניר (Rechter et al., 2025), לכל שלב בראיון מנגנון משלו, ויחד הם מייצרים רגשות חיוביים, קרבה בין המראיין למרואיין, ביטחון פסיכולוגי, תובנות, וסיפוק הצרכים הפנימיים — אוטונומיה, מסוגלות ושייכות — ואלה מניעים שינוי, ביצועים ורווחה. הראיון נשען על החקירה המעריכה (appreciative inquiry) ועל תיאוריית ההרחבה-והבנייה של רגשות חיוביים (Fredrickson, 2001), ומיושם בהערכת ביצועים מבוססת-חוזקות (Bouskila-Yam & Kluger, 2011). מחקרי שדה מצאו שראיון מקדם משפר ביצועים לעומת משוב מסורתי, ושבניגוד למשוב — הוא מעלה תחושת מסוגלות. עם זאת, יעילותו פוחתת בתנאים מסוימים, למשל בעת משבר חריף או דיכאון. להרחבה בעברית: הערך "ריאיון מקדם" בוויקיפדיה. זהו תרגיל מס' 2 ב-Lehmann et al. (2026), נספח A.

מראי מקום

  • Kluger, A. N., & Nir, D. (2010). The feedforward interview. Human Resource Management Review, 20(3), 235–246.
  • Rechter, E., Kluger, A. N., & Nir, D. (2025). The feedforward interview: A theoretical account. Human Resource Management Review, 35(2), 101061. https://doi.org/10.1016/j.hrmr.2024.101061
  • Budworth, M.-H., Latham, G. P., & Manroop, L. (2015). Looking forward to performance improvement: A field test of the feedforward interview for performance management. Human Resource Management, 54(1), 45–54. https://doi.org/10.1002/hrm.21618
  • Budworth, M.-H., & Latham, G. P. (2025). The feedforward interview: An innovative approach to performance appraisal. Organizational Dynamics, 54(1), 101089. https://doi.org/10.1016/j.orgdyn.2024.101089
  • Bouskila-Yam, O., & Kluger, A. N. (2011). Strength-based performance appraisal and goal setting. Human Resource Management Review, 21(2), 137–147.
  • Fredrickson, B. L. (2001). The role of positive emotions in positive psychology: The broaden-and-build theory. American Psychologist, 56(3), 218–226.
  • Lehmann, M., Kluger, A. N., Cojuharenco, I., & Itzchakov, G. (2026). Cultivating humility in business education: A listening-focused pedagogy for future leaders. Journal of Business Ethics, 204(1), 145–162. https://doi.org/10.1007/s10551-025-06099-2
  • ויקיפדיה: ריאיון מקדם.